{"product_id":"art-model-am-7209-mikoyan-gurevich-ye-8-2-soviet-experimental-fighter","title":"מיקויאן-גורביץ' Ye-8\/2, מטוס קרב ניסוי סובייטי","description":"\u003ch2\u003eמיקויאן-גורביץ' Ye-8\/2, מטוס קרב ניסוי סובייטי\u003c\/h2\u003e\n\u003cp\u003eבראשית שנת 1960 פתח משרד התכנון מיקויאן-גורביץ' בתוכנית לפיתוח שדרוג מקיף עבור מטוס הקרב של הקו הראשון, מיג-21PF. הפרויקט, שנוהל בתחילה תחת הציון הצבאי הזמני מיג-23, הביא לפיתוחו של מטוס היירוט העל-קולי הניסיוני Ye-8.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eתצורת המטוס ביטאה שינוי מהותי בהשוואה לקודמו הסדרתי. העתקת כונס האוויר לגחון פינתה את כל חרטום המטוס לטובת התקנת מכ\"ם \"ספיר-23\" רב-העוצמה. מכ\"ם זה שימש כחיישן העיקרי של מערכת הנשק S-23, שפותחה להפעלת טילי אוויר-אוויר מונחים לטווח בינוני מדגם K-23 (שסומנו בהמשך כ-R-23). חידוש אווירודינמי מרכזי נוסף היה שילוב משטח דסטביליזטור קדמי בעל צידוד חופשי במוטה של 2.60 מ' לפני תא הטייס, לצד שימור הגאי הגובה הרגילים בעלי התנועה המלאה בזנב. לטייס לא הייתה שליטה ישירה על המשטח הקדמי: במהירויות תת-קוליות הוא התיישר חופשית בהתאם לזרימת האוויר, ואילו בטיסה על-קולית ננעל קשיחות במצב נייטרלי כדי לצמצם את מרווח היציבות הסטטית האורכית העודף. סידור זה העתיק את מרכז העילוי קדימה, ואפשר להכפיל את מקדם העומס המבצעי המותר בגובה 15,000 מ' מ-2.5 ל-5.0 ג'י.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eסדנת הניסויים של המשרד ייצרה שני מטוסי ניסוי לצורך טיסות המבחן. האבטיפוס הראשון, Ye-8\/1, הושלם בתחילת 1962 והמריא לטיסת הבכורה ב-5 במרץ, כשבתא הטייס ישב טייס הניסוי הראשי של המשרד, גאורגי מוסולוב. לקראת סוף האביב הושלמה הרכבת המטוס השני, Ye-8\/2, שבאמצעותו ביצע אלכסנדר פדוטוב 13 גיחות ניסוי החל מ-29 ביוני. מאחר שהמכ\"ם המבצעי טרם היה מוכן, טסו שני המטוסים כשבחרטומם מותקנים משקולת איזון במשקל 160 ק\"ג ומכשור לרישום נתוני טיסה.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eב-11 בספטמבר 1962, במהלך גיחת הניסוי ה-40 של מטוס Ye-8\/1, אירע כשל חמור במערכת ההנעה בעת האצה. בגובה 15,000 מ' ובמהירות של 2,000 קמ\"ש (1.78 מאך), פגם תכנוני גרם להתפרקות דיסקת השלב השישי במדחס של מנוע הניסוי טומאנסקי R-21F-300. רסיסי המתכת חדרו לגוף המטוס, קרעו את מכלי הדלק וחתכו את שני מעגלי המערכת ההידראולית הבלתי-תלויים, מה שהוביל לפריצת דליקה ולאובדן שליטה מיידי בהיגוי. המטוס נכנס לסחרור תלול ובלתי נשלט תוך כדי גלגול מהיר. מוסולוב נפלט בהצלחה במהירות על-קולית ושרד, חרף פציעות קשות שנגרמו מהפגיעה במבנה המטוס ומהלחץ הדינמי העז של זרם האוויר.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eבעקבות התאונה הופסקו כליל טיסות הניסוי בשני המטוסים. אף שהתפיסה האווירודינמית ומבנה המטוס הוכיחו את תקינותם, בוטלה התוכנית. הפיקוד הצבאי שינה את דרישותיו הטקטיות והעדיף פלטפורמה כבדה ורב-משימתית מדור חדש בעלת כנף בעלת גאומטריה משתנה (איזדלייה 23-11). תכנון זה נכנס בהמשך לייצור סדרתי כדגם הסופי של המיג-23, תוך שהוא מאמץ את מערכת הנשק S-23 עם מכ\"ם \"ספיר-23\" וטילי ה-R-23 שפותחו במקור עבור ה-Ye-8. מבחינה תפיסתית הקדים ה-Ye-8 את זמנו כבר בראשית שנות ה-60: השילוב של משטח קנארד קדמי והפחתת היציבות הסטטית הניח את התשתית לקרבות אוויר עתירי כושר תמרון, עקרונות שיושמו במלואם רק במטוסי הקרב של הדור הרביעי דוגמת ה-F-16 והמיג-29.\u003c\/p\u003e\n\u003ch3\u003eמפרט טכני של מיקויאן-גורביץ' Ye-8\u003c\/h3\u003e\n\u003cul\u003e\n\u003cli\u003eאורך – 16.24 מ'\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eמוטת כנפיים – 7.154 מ'\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eמוטת משטח דסטביליזטור – 2.60 מ'\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eשטח כנף – 23.0 מ\"ר\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eמשקל המראה מרבי – 8,200 ק\"ג\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eיחידת הנעה – 1 × מנוע טורבו-סילון בעל מבער אחורי טומאנסקי R-21F-300 בדחף מרבי של 7,200 קג\"כ\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eמהירות מרבית – 2,230 קמ\"ש (2.1 מאך) בגובה 12,000 מ'\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eסייג רום מבצעי – 20,300 מ'\u003c\/li\u003e\n\u003c\/ul\u003e","brand":"Art Model","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":48131998253233,"sku":"AM7209","price":18.0,"currency_code":"USD","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0576\/3589\/7521\/files\/art-model-am-7209-box-art.webp?v=1794171501","url":"https:\/\/arcus-hobby.store\/he\/products\/art-model-am-7209-mikoyan-gurevich-ye-8-2-soviet-experimental-fighter","provider":"Arcus Hobby","version":"1.0","type":"link"}